קרח לקוקטיילים: למה זה משנה הכל

למה הרבה קרח ולא מעט

זה נשמע הפוך, אבל יותר קרח פירושו פחות מים במשקה. כשהכוס מלאה בקרח, כל הקוביות קרות מאוד ומקררות זו את זו, והמשקה מגיע מהר לטמפרטורה נמוכה. כשיש מעט קרח, כל קובייה צריכה לעבוד קשה, היא נמסה מהר, והמשקה נהיה פושר ומימי. אותו דבר בשייקר: ממלאים לפחות עד שני שלישים.

גודל הקוביה משנה

קובייה גדולה נמסה לאט יותר מכמה קוביות קטנות באותו משקל, כי פחות מהשטח שלה נוגע במשקה. לכן משקה חזק ששותים לאט, כמו אולד פאשנד, מקבל קובייה אחת גדולה בכוס נמוכה. הוא נשאר קר וחזק עד הלגימה האחרונה. תבניות סיליקון לקוביות גדולות הן אחת הקניות הכי משתלמות לבר הביתי.

קרח כתוש

קרח כתוש הוא ההפך: הרבה שטח, נמס מהר, מקרר מאוד ומדלל הרבה. הוא מתאים למשקאות ארוכים, מתוקים וחזקים, שמרוויחים מעוד מים, כמו משקאות טרופיים. במוחיטו יש מי שאוהב קרח כתוש ויש מי שאוהב קוביות, ושתי הדרכים טובות. כדי לכתוש בבית, עוטפים קוביות במגבת נקייה ודופקים עליהן בכף עץ או במערוך.

איך מכינים קרח שקוף בבית

קרח רגיל מהמקפיא לבן באמצע, כי המים קופאים מכל הכיוונים בבת אחת, והאוויר והמינרלים נלכדים במרכז. קרח שקוף נוצר כשהמים קופאים מכיוון אחד בלבד. אפשר לעשות את זה בבית:

1. 1ממלאים במים צידנית קטנה, בלי המכסה, או כלי מבודד אחר.
2. 2מכניסים למקפיא ליום וחצי בערך. המים קופאים מלמעלה למטה, והאוויר נדחף לתחתית.
3. 3מוציאים לפני שהכל קופא, הופכים, ומשאירים את הגוש להתרכך כמה דקות.
4. 4חותכים לקוביות עם סכין משוננת, בעדינות. את החלק העכור בתחתית זורקים.

זה לא חובה. קרח עכור מקרר בדיוק אותו דבר. אבל בערב מיוחד, קובייה שקופה בכוס של וויסקי נראית כמו בבר.

קרח טרי, במקפיא נקי

קרח סופג ריחות. שקית קרח שעמדה שבועות ליד דגים קפואים תיתן למשקה טעם של מקפיא. החליפו קרח כל כמה ימים, שמרו אותו בשקית סגורה, והשתמשו במים טובים, כי מה שלא הייתם שותים, לא כדאי להקפיא.

ומה עם קוביות בטעמים, כמו פירות קפואים בתוך הקרח? הן יפות מאוד בכוס, וכדאי לזכור שגם הן נמסות לתוך המשקה. פרי יבש ומתוק ישנה את הטעם, ולכן הן מתאימות בעיקר למים ולמשקאות בלי אלכוהול.

איך שומרים קרח לערב שלם

כשמארחים, המקפיא בבית לא מספיק. קונים שקיות קרח ביום האירוע, ושומרים אותן בצידנית או בגיגית, כשהשקיות סגורות. שמים את הצידנית בצל, ומוציאים ממנה קרח רק בכף או בכוס נקייה, לא ביד ולא בכוס של אורח. וכדאי להפריד: שקית אחת לשייקר ולכוסות, ושקית אחרת לקירור בקבוקים, כי הקרח שמקרר בקבוקים מתלכלך מהר.

קרח שמנערים איתו לא נכנס לכוס

הקרח בשייקר כבר שבור ונמס חלקית. אם נמזוג אותו לכוס, המשקה ימשיך להידלל מהר. לכן מסננים לכוס עם קרח טרי, או לכוס קרה בלי קרח בכלל, כמו בדאיקירי.

כמה מים הקרח מוסיף

בשייקר, דאיקירי של 90 מ״ל מקבל בערך 44 מ״ל מים מהקרח, ויוצא בערך 13 אחוז אלכוהול. בלי המים האלה הוא היה חריף ולא נעים. רוצים לראות את המספר במשקה שלכם? מחשבון החוזק מחשב את המים מהקרח לפי שיטת ההכנה.

כמה קרח צריך לאירוע

בקורס האירוח אני מחשב קילו קרח לכל שלושה אורחים בכל שעה, ופי שניים בקיץ או בחוץ. לערב של 12 אורחים ו־4 שעות זה 16 קילו, ובקיץ 32. זה נשמע הרבה, ותמיד נגמר לפני שחושבים. מחשבון הכמויות לאירוע מחשב את זה לבד, יחד עם כל השאר.

בערב כזה כדאי גם מקום לשמור בו את הקרח: צידנית גדולה או אמבטיה קטנה עם קרח, כדי שלא תצטרכו לרוץ למקפיא כל עשר דקות. וכשמגישים משקה ארוך כמו קובה ליברה, ממלאים את הכוס בקרח עוד לפני שמוזגים.